BDB5371
נְקָמָה noun feminine vengeance (on formation compare LagBN 143); — ׳ נ Jer 46:10 + 3 t.; construct נִקְמַת Num 31:2 + 7 t.; suffix נִקְמָתִי Ezek 25:14 + 7 t. suffixes; plural נְקָמוֺת Judg 11:36 + 5 t.; נְקָמֹת 2Sam 22:48 —
1.
vengeance of God, absolute Ezek 25:14
׳
נקם נ
Jer 51:36
דַּם נִקְמַת
Ps 79:10
אֵל נְקָמוֺת
Ps 94:1 (twice
in verse); ׳
עֵת נ
Jer 51:6
׳
יוֺם נ
Jer 46:10
יהוה
׳
נ
Jer 50:15;
Jer 50:28;
Jer 51:11
הֵיכָלוֺ
׳
נ
Jer 50:28;
Jer 51:11
with בְּ of adversary, ׳
נתן נ
Ezek 25:14
; Ezek
25:17
׳
עשׂה נ
Ezek 25:17
with מִן of adversary ׳
נתן נ
2Sam 4:8
׳
עשׂה נ
Judg 11:36
נִקְמָֽתְךָ מֵהֶם
Jer 11:20;
Jer 20:12
with לְ whom ׳
נתן נ
2Sam 22:48
= Ps 18:48
.
2. of Israel and its chiefs מן
׳
נקם נ
Num 31:2 (
P
); with ׳
בְ, ׳
נתן ני
Num 31:3 (
P
); ׳
עשׂה נ
Ps 149:7.
3. enemies of Israel absolute Lam 3:60
עשׂה בנקמה; Ezek 25:15 of Jeremiah מן
׳
לקח מ
Jer 20:10.