BDB4796

מְרִיא noun [masculine] fatling, fatlings; — absolute ׳ מ 2Sam 6:13 + 3 t.; plural absolute מְרִיאִים Isa 1:11, construct מְרִיאֵי Ezek 39:18 suffix מְרִיאֵיכֶם Amos 5:22 — fatling: עֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא Isa 11:6 elsewhere only of sacrificial animals, שֶׁלָם מְרִיאֵיכֶם Amos 5:22 (|| עֹלוֺת, מִנְחֹתֵיכֶם); חֵלֶב מְרִיאִים Isa 1:11 (|| עֹלוֺת אֵלִים, דַּם פָּרִים, etc); מְרִיאֵי בָשָׁן Ezek 39:18 (+ פָרִים, אֵילִים, etc.); also singular collective, וַיִּןבָּח שׁוֺר וּמְדִיא 2Sam 6:13, so (+ צאֹן וּבָקָר) 1Kgs 1:9, and (+ שׁוֺר, צאֹן) 1Kgs 1:19 1Kgs 1:25.