BDB9132
[תָּזַז] verb
Hiph`il
strike away (
ᵑ7
נְתַז (rare) spring forth; Late Hebrew נִתֵּז
spring, spurt, out; Hiph`il, Aph`el cut off (head, etc.)); —
Perfect 3 masculine singular אֶתהַֿנְּטִישׁוֺת הֵמִיר הֵתַ֑ז
Isa 18:5.
תַּזְנוּת see זנה . [תַּחְבֻּלָה] see I. חבל .
תֹּחוּ see תּוֺחַ . תַּחְכְמֹנִי.
תַּחֲלֻאִים see I. חלא . תְּחִלָּה see II. חלל p. 321.
תֹּחֶ֫לֶת see תּוֺחֶלֶת below יחל. תַּחְמָס see חמם .
תַּ֫חַן see חנה . I, II. תְּחִנָּה see I. חק.
תַּחֲנוּן see חנן . [תַּתֲנְה], תַּחֲנִי see חנה .