BDB1922
I. מָדוֺן noun masculine Prov 22:10 strife, contention — Ps 80:7 + 9 t.; plural מִדְיָנִים Prov 18:18, מִדְ֯וָנִים Prov 18:19 + 7 t.; contracted into מְדָנִים Prov 6:19; Prov 10:12, מִדְ֯נִים Prov 6:14 construct מִדְיְנֵי Prov 19:13.
1.
strife, contention, almost wholly Proverbs: — Prov 18:19; Prov 23:29; Prov 26:20 also Prov 17:14
(|| רִיב), Prov 22:10 (|| דִּין וְקָלוֺן); יִשָּׂא
׳
מ
Hab 1:3
contention ariseth (|| ריב); ׳
שׁלּח מ
let loose strife
Prov 6:14;
Prov 16:28
׳
יְגָרֶה מ
he stirreth up strife
Prov 15:18
; Prov
28:25; Prov 29:22 note especially אִישׁ מִדְוָ֯נִים
Prov 26:21
= a contentious, quarrelsome man; oftener ׳
אֵשֶׁת מ = a contentious woman
Prov 21:9;
Prov 25:24
; Prov
27:15, compare וָכָ֑עַם
׳
אשׁת מ
Prov 21:19
.
2.
object of contention
Ps 80:7,
compare אִישׁ מָדוֺן
Jer 15:10
(|| אִישׁ רִיב). — On מָדוֺן
2Sam 21:20
Qr
, see I.
מִדָּה
below מדד.