BDB1282
בִּקְעָה noun feminine valley (cleft), plain — absolute ׳ ב Gen 11:2 + 8 t.; construct בִּקְעַת Deut 34:3 + 7 t.; plural בְּקָעוֺת Isa 41:18; Ps 104:8 בְּקָעֹת Deut 11:11 —
1.
valley (opposed to הַר mountain) Deut 8:7; Deut 11:11 compare Isa 41:18 also Isa 63:14
כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָח תֵרֵד; in creation-poem Ps 104:8
יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֺת.
2.
plain (sometimes valley-plain, broad valley) Gen 11:2 also Ezek 3:22; Ezek 3:23; Ezek 8:4; Ezek 37:1; Ezek 37:2 (׳
עַלפְּֿבֵי הַבּ) as level, opposed to הָֽרְכָּ סִים
Isa 40:4 (||
מִישׁוֺר); elsewhere construct mostly with proper name Deut 34:3
יְרֵחוֺ
׳
ב (appositive הַכִּכָּר), מִצְפֶה
׳
ב
Josh 11:8,
הַלְּבָנוֺן
׳
ב
Josh 11:17;
Josh 12:7,
מִגִדּוֺ
׳
ב
2Chr 35:22
compare
Zech 12:11, אוֺנוֺ
׳
ב
Neh 6:2
אָֿוֶן
׳
ב
Amos 1:5
plain of idolatry = Baalbek (Damascus, according to
Wetzst in DeJes 3, 702;
ᵐ5
πέδιον Ὤη).